הזכויות למפה שמורות לאתר מרוקו
שבת בערב 08.11.2014 בשעה 22:00 נפגשנו 15 אנשים בשדה התעופה בן גוריון בדרכנו למרוקו דרך פריז.
הפעם טסנו בחברת שלא שריינה לנו מקומות מראש וניסתה להושיב אותנו בנפרד מבני הזוג שלנו, לא מבינים בחברת התעופה שללא עזרה קשה לפעמים לפתוח את השקית של הסכום ,לשתות ואחרים. כל אלו למרות השיחות הרבות שהיו עם מחלקה מיוחדת לאנשים עם מוגבלות בארץ נכר ממנה מגיעה החברה.
בסופו של דבר המקומות שונו יאמר לזכות המדריך העקשן שלנו אבל רק עד הקונקשן.
אין למוקד החברה בארץ יכולת להכנס למערכת הטיסה באתר היעד. לכן לא יכולה לשנות את המקומות במטוס! בטיסות של חברה זו מקבלים מקומות רק בשדה, אין הזמנות. ה"טמטום" וחוסר ההבנה,עלה על המצופה מחברה שיש לה מחלקה מיוחדת לטיפול באנשים עם מוגבלות בחו"ל.
החברה כן דאגה להכניס אותנו לאחורי המטוס בנפרד מהנוסעים האחרים כדי להקל על כולם ולחסוך בזמן. בסופו של דבר הושיבו אותנו יחד עם המלוים.
השרות בטיסה היה בסדר למרות שהמושב שלנו היה האחרון בשורה וכל מי שנכנס לשרותים, שמענו את המים יורדים :).
הגענו לפריז בשעה 05:30 שעון צרפת (הפרש של שעה מישראל). בפריז חיכה לנו צוות שלקח אותנו למקום ההמראה של מטוס למרוקו.
לא היה לנו זמן להציץ בדיוטי פרי הפריזאי. לאחר בדיקה ביטחונית וביקורת גבולות שעברה יחסית מהר עלינו לטיסה לקזבלנקה.
צוות המטוס שינה לנו את מקומות הישיבה כדי שנשב אחד ליד השני.
נחתנו בשלום בקזבלנקה בשעה 10 בבוקר שעון מקומי (שעתים הפרש מישראל).
כאן היה עלינו להמתין שעה ארוכה עד שהוצאה לנו הוויזה הקבוצתית. את הוויזה מפיקים רק בשדה התעופה במרוקו לכלל הנכנסים למדינה. למרות שהיו לנו כל האישורים הנדרשים לכניסה למרוקו.
בסופו של דבר קבלנו את הדרכונים בשעה 12 בצהרים בערך עם כמה חותמות בכל דרכון ויכולנו לצאת לקחת את הכבודה. בשדה התברר לנו שאחת המזוודות של המדריך לא הגיעה ליעדה יחד עם רמפת קרשים
שנוסעת אתנו בכל טיול.
היות ואנחנו מנוסים, ולא רצינו לבזבז זמן יקר יצאנו מהשדה לאוטובוס.
פנינו נפלו שגילנו שהאוטובוס שהגיע ממלגה הוחלף. גם הנהג המקסים מיגל שליווה אותנו בדרום ספרד הוחלף, הפתעה בהחלט. אבל, לא נוראית.
האוטובוס הכיל מעלון אבל לא היה מפואר כפי שהתרגלנו והנהג חואן, היה נחמד אבל אנמי :) או כפי שהגדירו אותו העפרון הכי פחות מחודד בקלמר:).
חואן הגיע למרוקו יום לפנינו במעבורת ממלגה,ללא גי פי אס למרות שאיננו מכיר את מרוקו ובקושי דבר אנגלית. אנחנו ,מתורגלים, מסתדרים ומקבלים את הנתונים:).
בשדה, פגש אותנו מרואן המדריך שילווה אותנו כל הדרך. מדריך שדובר מרוקאית בכמה דיאלקטים, ערבית,אנגלית,צרפתית גרמנית ועוד.
כבר בשדה הבנו שבמרוקו צריך סבלנות.
יש זמן,לא בוער כלום :) והכי חשוב יש "בקשיש" :) משמעו על כל דבר חייבים לתת טיפ!
פגשנו עוד 2 קבוצות מטילים ישראלים שנפגשנו אתם גם בדרך.
מכאן התחלנו בטיול. עשינו סיבוב קצר בקזבלנקה הגשומה והמשכנו ישר לראבט.
הפעם טסנו בחברת שלא שריינה לנו מקומות מראש וניסתה להושיב אותנו בנפרד מבני הזוג שלנו, לא מבינים בחברת התעופה שללא עזרה קשה לפעמים לפתוח את השקית של הסכום ,לשתות ואחרים. כל אלו למרות השיחות הרבות שהיו עם מחלקה מיוחדת לאנשים עם מוגבלות בארץ נכר ממנה מגיעה החברה.
בסופו של דבר המקומות שונו יאמר לזכות המדריך העקשן שלנו אבל רק עד הקונקשן.
אין למוקד החברה בארץ יכולת להכנס למערכת הטיסה באתר היעד. לכן לא יכולה לשנות את המקומות במטוס! בטיסות של חברה זו מקבלים מקומות רק בשדה, אין הזמנות. ה"טמטום" וחוסר ההבנה,עלה על המצופה מחברה שיש לה מחלקה מיוחדת לטיפול באנשים עם מוגבלות בחו"ל.
החברה כן דאגה להכניס אותנו לאחורי המטוס בנפרד מהנוסעים האחרים כדי להקל על כולם ולחסוך בזמן. בסופו של דבר הושיבו אותנו יחד עם המלוים.
השרות בטיסה היה בסדר למרות שהמושב שלנו היה האחרון בשורה וכל מי שנכנס לשרותים, שמענו את המים יורדים :).
הגענו לפריז בשעה 05:30 שעון צרפת (הפרש של שעה מישראל). בפריז חיכה לנו צוות שלקח אותנו למקום ההמראה של מטוס למרוקו.
לא היה לנו זמן להציץ בדיוטי פרי הפריזאי. לאחר בדיקה ביטחונית וביקורת גבולות שעברה יחסית מהר עלינו לטיסה לקזבלנקה.
צוות המטוס שינה לנו את מקומות הישיבה כדי שנשב אחד ליד השני.
נחתנו בשלום בקזבלנקה בשעה 10 בבוקר שעון מקומי (שעתים הפרש מישראל).
כאן היה עלינו להמתין שעה ארוכה עד שהוצאה לנו הוויזה הקבוצתית. את הוויזה מפיקים רק בשדה התעופה במרוקו לכלל הנכנסים למדינה. למרות שהיו לנו כל האישורים הנדרשים לכניסה למרוקו.
בסופו של דבר קבלנו את הדרכונים בשעה 12 בצהרים בערך עם כמה חותמות בכל דרכון ויכולנו לצאת לקחת את הכבודה. בשדה התברר לנו שאחת המזוודות של המדריך לא הגיעה ליעדה יחד עם רמפת קרשים
שנוסעת אתנו בכל טיול.
היות ואנחנו מנוסים, ולא רצינו לבזבז זמן יקר יצאנו מהשדה לאוטובוס.
פנינו נפלו שגילנו שהאוטובוס שהגיע ממלגה הוחלף. גם הנהג המקסים מיגל שליווה אותנו בדרום ספרד הוחלף, הפתעה בהחלט. אבל, לא נוראית.
האוטובוס הכיל מעלון אבל לא היה מפואר כפי שהתרגלנו והנהג חואן, היה נחמד אבל אנמי :) או כפי שהגדירו אותו העפרון הכי פחות מחודד בקלמר:).
חואן הגיע למרוקו יום לפנינו במעבורת ממלגה,ללא גי פי אס למרות שאיננו מכיר את מרוקו ובקושי דבר אנגלית. אנחנו ,מתורגלים, מסתדרים ומקבלים את הנתונים:).
בשדה, פגש אותנו מרואן המדריך שילווה אותנו כל הדרך. מדריך שדובר מרוקאית בכמה דיאלקטים, ערבית,אנגלית,צרפתית גרמנית ועוד.
כבר בשדה הבנו שבמרוקו צריך סבלנות.
יש זמן,לא בוער כלום :) והכי חשוב יש "בקשיש" :) משמעו על כל דבר חייבים לתת טיפ!
פגשנו עוד 2 קבוצות מטילים ישראלים שנפגשנו אתם גם בדרך.
מכאן התחלנו בטיול. עשינו סיבוב קצר בקזבלנקה הגשומה והמשכנו ישר לראבט.
ביציאה משדה התעופה
ביציאה משדה התעופה של מרוקו
המשך יבוא
חלק 1,
המשך יבוא
חלק 1,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה