כל אחד יכול לטייל בכסא גלגלים-השמים אינם הגבול

יום שלישי, 14 ביוני 2022

תמונה שווה 1000 מילים, טיול ללפלנד חלק 2 28.03.2006-04.04.2006

תמונה שווה 1000 מילים, טיול ללפלנד חלק 2

15/07/2006 08:50:35

טיול ללפלנד בכיסאות גלגלים 28.03.2006-04.04.2006 חלק 2

אני במזחלת, בהחלט אפשרי ,לקחת את כרית הישיבה.

יום שישי 31.03 לאחר ארוחת בוקר יצאנו לבושים בסרבלים מיוחדים קסדות, משקפי שמש, מגפים ושני זוגות גרביים, כפפות ומזחלות כלבי האסקי אל הים האגמים ויערות לפלנד. הגענו לחווה בה מתגוררים כ-240 כלבי האסקי שמטופלים היטב. לדברי המדריך, חודשי נובמבר דצמבר עמוסים בתיירים לקראת חג המולד. תיירים מגיעים למקום גם ליום אחד מכל אירופה. מידי יום מגיעים כ-2000 תיירים לספארי.

את הכלבים מאכילים רק בערב. כל כלב מקבל 11/2 ק"ג בשר ומזון יבש. הכלבים ישנים בחוץ בכל תנאי מזג אויר למעט בודדים שנמצאים במלונות לזמן קצר.

כלבי ההאסקי מסוגלים לרוץ במהירות 60 קמ"ש. את המזחלת גוררים במהירות של 15-20 קמ"ש בגלל בטיחות הנוסעים ומניעת חבטות בדרך. שישה כלבים מושכים מזחלת אחת. לא משנה המשקל, המדריך המוביל נותן פקודות למרות שהכלבים מכירים את הדרך לבד. הכלבים הקדמיים הם החכמים. באמצע נמצאים בני שנתיים או שנתיים וחצי. הקרובים אל המזחלת הם החזקים. הכלבים מכירים פקודות כמו שמאלה, ימינה, עצור, סע.

שלוש שעות גלשנו בין עצי מחט עמוסי שלג, חלקם צעירים שהתכופפו לקשתות שמעטרות את הדרך מעומס השלג. אופנוע שלג עם המדריך מפלסים את הדרך העמוסה בשלג שירד כל הלילה והגיע לגובה של כ-70 ס"מ. הפעולה דוחסת את השלג ומקלה על הכלבים.

הכלבים רוצים לרוץ, המדריך מכיר כל כלב וכלב ויכולתו, הכלבים מוחלפים בתפקידם תוך גלישה ללימוד וחלוקת המשימה. הכלבים לא סובלים. הם שמחים לרוץ ונובחים מאוד בכל עצירה. עם הכלבים צמאים, הם מלקקים שלג תוך כדי מרוץ כמו גם מפרישים צרכים תוך כדי מרוץ, הכל נעלם מיד השלג. הכלבים הצעירים שבחבורה מתקוטטים ביניהם ויש צורך להחליף ביניהם, ההחלפה קלה. ומהירה. ברגע שהכלבים מתחילים לרוץ, נשמעים רחשי היער. ורחשי המזחלת על השלג , רחש השלג שנופל, נשימת הכלבים. חוויה בלתי נשכחת של שלוש שעות ספארי.

תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים

עצרנו לארוחת צהרים טיפוסית בבקתה לאפית עתיקה ומקושטת בעורות בעלי חיים שניצודו בזמנו. ציפורים מפוחלצות ועוד. אכלנו מרק דגים ,תפוחי אדמה, פיתה מקומית קפה ותה. בסיום הארוחה החלנו דרכינו חזרה באופנועי שלג חזרה למלון.

ארוחת הערב סעדנו במלון בסיגנון אכול ככל יכולתך. התפריט עשיר ומגוון מאוד.

01.04.2006 שבת

לאחר שינה מוגזמת, יצאנו בשעה 10:30 למוזיאון ארקטיקום ברובינימי המשמש למרכז חקר הקוטב ומרכז מידע חשוב במקביל. משם למוזיאון לפולקלור מקומי.
בתחילת הביקור מוקרן סרט על זוהר הקוטב "אורורה" שקיים למעשה 365 יום בשנה ולא תמיד נראה לעין. ניתן לראותו במקומות חשוכים. התופעה מרשימה. הסרט מביא תמונות מנופי המקום בעונות השונות ובעלי חיים שחיים במקום.
בחדרי המוזיאון, ניתן לראות את התפתחותה של לפלנד. בתקופות שונות מ-1900 , התקדמות ההתיישבות, טכנולוגיה ועוד. מוזיאון מעניין, הצילום אסור.

מי שאוהב מוזיאונים יכול לבלות במקום 4 שעות, מי שלא, מספיק שעה. המוזיאון לא גדול. בסיום הסיור, נסענו בשלג לכפר של סנטה קלאוס. כפר על שמו של סנטה קלאוס שלדברי יודעי דבר היה נזיר טורקי שנהג לחלק מתנות לילדים ובדרך לא דרך הגיע ללפלנד והפך לעסק כלכלי משגשג מאוד.

לקראת קריסטמס, אלפי בריטים צרפתים מגיעים למקום לקבל ברכה מסנתה קלאוס. הם נהנים להצטלם איתו ולשמוע את סיפורו. תצלום בודד עולה 30 יורו לאדם. במקום חנויות רבות למזכרות וביתנים רבים לעבודות יד ועוד, הכל נגיש.
ניתן לנסוע על שלג בכיסאות גלגלים גם עם אויר. ולפלנד נגישה מאוד. יש תחבורה ציבורית שניתן להזמינה בתאום ממקום למקום. תלמידים עם מוגבלויות לומדים בבתי ספר רגילים ויש להם הסעות. חנויות ברובן נגישות. הלוואי אצלנו.

שבנו למלון כאשר בחוץ יורד שלג כבד, היה כף לשתות תה עם ביסקוויטים מקומיים ולראות את השלג נערם מסביב. התושבים לא מתרגשים מהשלג ומסתובבים ברחוב בדרך לבילויים של שבת ראשון ללא כובעים או כפפות.

בערב, בהעדר בילוי מתאים, נשארנו במלון לארוחת ערב . שוחחנו רבות עם המדריך. ראוי לציון שביום א` רבים מהמקומות סגורים.

02.04.2006

בוקר מחדר האוכל של המלון בריבינימי

אנחנו יוצאים לספארי בכפר האיילים. בכפר מתגוררים כ-240 איילים. לכל אחד פינה משלו. וכדברי הלאפים, אין איל אחד שאין לו בעלים בלפלנד.

לא כל האיילים נמצאים בחוות, ישנם גם בטבע אבל אינם לצייד.

הדרך לכפר הייתה מדהימה בעיקר לאחר השלג הכבד שירד אתמול. כל העצים מכוסים מעטה כבד של שלג. גובה השלג מעל האדמה הגיע ל-70 ס"מ. חלק מהחבורה ניסה ללכת בשלג. משימה ממש קשה. המגפיים ממש טבעו בשלג. לא מומלץ לנסות אם אין הכרח.

בכפר האיילים מספר סוגי מזחלות, שוכבים על קרש מרופד שבצדדים ידיות לאחיזה. למזחלת מחובר אייל ענק שמכיר את הדרך. את החבל שמהווה מושכות מחזיק מדריך, והמזחלת מתחילה לשעוט קדימה. האייל דוהר אל תוך יער עבות , הענפים קורסים אל הרצפה מרוב שלג, והשמש מבצבצת מבין הענפים. קול האיל נשמע כמו גם קול המזחלת. מדהים זו לשון המעטה. המסלול לא ארוך. למרות שהאיילים יכולים לדהור 6 שעות ויותר ברציפות. לבקשתנו, אישרו לנו סיבוב נוסף כחריג.

לאחר הספארי הוזמנו לשתות תה בבקתה של מנהל המקום, מי שגדל במקום ומשפחתו.

הבקתה מרשימה למרות שאיננה גדולה מאוד. היא בנויה מבולי עץ ענקיים שמונחים בדרך מיוחדת למנוע כריסה מהשלג הרב שמצבר עליהם כמו גם עמידות לקיץ האביבי בו כל השלג מפשיר לגמרי.

הקירות מקושטים בכלי עבודה שונים, כלי ציד ודיג עתיקים שמלמדים על החיים במקום מהקמתו. על הקירות גם שלל תמונות מארועים שונים, ושיחזור של בעלי חיים מקומיים שניצודו במקום בעבר. הדרך חזרה הייתה שוב על האגם הקפוא. משטח אין סופי של קרח.

הגענו למלון ב - 14:00 לאחר התארגנות קצרה יצאנו לטיול רגלי ברחובות רובינימי המושלגים. ההליכה הייתה קשה מעט כי השלג נמס עקב יציאת השמש. שבנו למלון לאחר שעתיים של הליכה כדי לארוז מזוודות. ערב אחרון במלון המצוין. בחוץ שוב יורד שלג.

03.04.06
יצאנו בבוקר לשדה התעופה.  לאחר המתנה במטוס כ-40 דקות, התברר שיש תקר בשני הצמיגים. נתבקשנו לרדת מהמטוס ולהמתין לטיסה להלסינקי ב-14:10 .
הבנו מיד שלא נגיע לטיסה לוינה ומשם לארץ. החברה דאגה לנו למלון בהלסינקי ולטיסה למחרת בבוקר לווינה.  קבלנו תלושים לארוחות, והמתנו לטיסה.
בנחיתה התברר ששלחו בטעות מונית רגילה. בזבזנו שעה עד שהגיעה מכונית נגישה. הגענו למלון רנטיסי בהלסינקי, החדר גדול ולא נגיש. נאלצנו לוותר על מקלחת. עייפים ירדנו לארוחת ערב על חשבון החברה.  נשארו לנו שעתיים לשינה.   לאחר ארוחה קלה בשעה 04:00 יצאנו לשדה התעופה בהלסינקי. הבלגן חגג. לא התקבל אישור  לטיסה והשדה בוינה לא עונה. היו כרטיסים שמורים ללא הנפקה ממשית. פניה למנהל השדה הצלחנו להיכנס לדיוטי פרי בתקווה שעד לצאת הטיסה יגיעו מוינה הכרטיסים.  עלינו לטיסה לווינה. לא היה זמן להתפנות. עליה למטוס מוקצבת ל-20 דקות. לא להאמין.  לאחר 48 שעות ללא שינה, נחתנו מאושרים
מחוויה מהממת בלפלנד.

לפלנד LAPLAND מרץ 2006
אתי1

לחלק 1

תמונה שווה 1000 מילים, טיול ללפלנד בכיסאות גלגלים 28.03.06-04.04.2006 חלק 1

יום ראשון, 1 במרץ 2015

לפלנד בכיסאות גלגלים 28.03.06-04.04.06 חלק 1

לפלנד 28.03.06-04.04.06

בטיסה של אוסטריאן אירלינס שיצאה מנמל התעופה בן גוריון בשעה 06:00 בבוקר, החל הטיול של קבוצת בעלי מגבלה ומלוויהם ללפלנד. נחיתה ראשונה הייתה בוינה בשעה 10:15 שעון ישראל. אנשי שדה התעופה בהעדר שרוול הורידו אותנו מהמטוס בעזרת כסא צר. אנשים מקצועיים שיודעים בדיוק את עבודתם. בהתחשב בזמן הקצר המוקצה בוינה בין נחיתה לטיסה, 20 דקות בדיוק, הגענו בזמן לטיסה והועלינו אל המטוס לפני הציבור שהמתין. יאמר לזכות צוות הקרקע שעשה עבודה מצוינת. בהעדר טיסות ישירות מהארץ נאלצנו לטוס מוינה להלסינקי. המטוס יצא מוינה ב-10:50 בבוקר שעון ישראל. לאחר טיסה של מספר שעות, נחתנו בעיר ריבינימי שבלפלנד בשעה 17:30 זמן מקומי שהתאזן עם השעון הישראלי לאחר מספר ימים.המזון בטיסות צומצם בחלקו עדין לא בתשלום. החלק בתשלום, לא רע אבל יקר. המגמה ככלל שהמזון בטיסות יעלה בכסף למעט אולי ארוחת צהרים. (חומר למחשבה).

שדה התעופה ברובינימי לפלנד העיר ריבינימי שוכנת על נהר ענקי בשם רובינימי באורך 250 ק"מ שאליו מצטרף גם נהר קאמיגוקי ( KAMIJOKI) שאורכו 650 ק"מ והוא הארוך ביותר בפינלנד.

שני הנהרות נשפכם אל הגולף של בוטניה ומשם לים הצפוני.לפלנד עטופה במספר ארצות נורבגיה בצפון . שבדיה במערב. רוסיה במזרח ופינלנד בדרום.מעל רובינימירובינימי והנהר הקפוא ממעוף ציפורהתושבים ברובם מדברים מספר שפות רשמיות ביניהן פלמית, סואמית שפירושו ביצות קרח נמס שפה שמדוברת בחלק הצפוני מריבינימי, שבדית שמדברים רק 5 אחוז מהתושבים ואנגלית. תלוי במחוז המגורים.רובנימי מונה כ-64,000 תושבים כאשר כ-30,000 מרוכזים בעיר עצמה והשאר בפריפריה.למרות תנאי מזג האוויר, התושבים חיים כמו בכל מקום בעולם.גני ילדים, בתי הספר, תיכון חינם. יש עזרה ללימודים באוניברסיטאות, את ההחזר משלמים כאשר מסיימים ללמוד לאחר כ- 5 שנים. העזרה כוללת מגורים כלכלה ספרים ועוד. האוניברסיטאות המפורסמות הן למשפטים ואומנות.בריאות חינם, אבזור לבעלי מגבלה חינם, מי שמעוניין יכול לפנות לרופא פרטי ומקבל 40 אחוז החזר.תחבורה-אוטובוסים, מוניות, שרות מיוחד להסעת רתוקים לכיסאות גלגלים בהזמנה מסובסד ע"י הממשלה.
שמירת איכות הסביבה היא ערך עליון. התושבים חייבים לשרת בצבא לפחות 6 חודשים עד 12 חודשים בשנה. מי שאיננו משרת מתנדב ל-12 חודשים לעבודות שירות. בכל מקום יש נגישות. מצחיק מאוד לראות את תמרורי החניה לבעלי תג מציצים מהשלג. הם מצויים בכל רחוב. ליד חנויות ואחרים כמו גם שבכל מקום יש שירותים גדולים מחוממים ומרווחים כולל שרותים לילדים, פינת החתלה . ממש לא להאמין. הניקיון, מדהים .הלאפים, אנשים נעימי הליכות, שקטים מאוד ומסבירי פנים. עובדים קשה לפרנסתם. אינם מתביישים בעבודתם. ועובדים שעות ארוכות ללא קיטורים. המזון העיקרי הוא סלמון צבי הגשם (RAIN DEERׁ) ותפוחי אדמה. עונות השנה מכתיבות את התיירות שעליה מתבססת לפלנד.
הקיץ מתחיל מחודש מאי עד אוגוסט. בתקופה זו אין בכלל קרח על הים או האגמים. החודש העמוס ביותר הוא דצמבר בו מגיעים צ`ארטרים רבים בעיקר מאנגליה וצרפת לבקר את הכפר של סנטה קלאוס שנמצא במרחק של כמה דקות של נסיעה מרובנימי. מדצמבר עד אמצע אפריל, תקופת התיירות הענפה שכוללת סקי, ספארי מסוגים שונים ועוד. במקום, מחצבים רבים ומפעל אחד מפורסם ליצור אופנועי שלג. המלונות מלאים וצריך להזמין מקום מראש. במלון בו שהינו כ-400 חדרים מבריקים בניקיון. רצפת עץ שמקלה מאוד על ניידות. חדרים לבעלי מגבלה במלון בו שהינו היו נגישים לרתוקים לכיסאות גלגלים. הכל בגובה נגיש. מקלחת נמצאת בחדר נפרד מהשירותים שגם הם חדר ענקי עם כיור , בידה ומה לא? חדר אוכל שפתוח במעט 24 שעות ביממה. אוכל מצוין. עשיר ומגוון. אין צורך במחלצות בערבים. כולם הולכים בלבוש ספורטיבי. ממש כף. הטמפרטורה בזמן שהותנו במקום נעה בין מינוס 6 עד מינוס 20 מעלות צלזיוס. ישנם ימים בהם השמש זורחת רק שעה אחת ביום. ישנם ימים בהם אין כמעט לילה. ישנן במקום תופעות טבע כמו זהר הקוטב שנראה בימים בהירים לאחר שקיעתה של השמש במקומות חשוכים לגמרי. מופיעים בשמים אורות וצבעים בגוונים שונים. לצערי לא הצלחנו לצפות בתופעה אלא בתמונות בלבד .הטיול עצמו החל למחרת הגעתנו. 29.03.2006 בשעה 9:00 הגיעה מונית עם מעלון לקחת אותנו הספינה שמפו לשוברת הקרח שאמפו SAMPO .

שוברת קרח שהפכה לאתר תיירותי מבוקש וחובה להזמין מקום מראש הנגישות מהווה בעיה קטנה עקב רוחב הפתחים שלא ניתן היה להגדילם. לכיסאות גלגלים צרים אין בעיה. הצוות מיומן ומעלה לסיפון ראשון על בסיפון הראשון חלונות גבוהים מהם לא ניתן לראות מה מתרחש בחוץ, יש חנות מזכרות זולה יחסית ויש חדר אוכל גדול בו סעדנו ארוחת צהרים טעימה. בסיום הארוחה העלו אותנו
במדרגות משופעות ללא בעיה אל הספון העליון יותר ממנו ניתן לצאת עם כסא צר אל הסיפון ממש. חוויה מהממת לראות כיצד שוברת קרח שבחלקה הקדמי מעוגל, בנוי מפלדה כבדה שעולה על הקרח ובמשקלה הרב מבקעת את הקרח לעיגולים שמזכירים גבינת קוט`ג. נסיעתה די מהירה. מתרחצים במים הקפואים באמצע הים הקפוא, מגיעה משום מקום חבורה גדולה אנשים על אופנועי שלג.

גרם מדרגות מיוחד מורד אל הקרח והחבורה כולה עולה אל האוניה לארוחת צהרים. בסיומה, יורדים חזרה אל הקרח וממשיכים בסיור. מחזה מרהיב. במקום נוסף נעצרת האוניה ליד פתח של מים קרים. הצוות לבוש בסרבלים מיוחדים אטומים למים, מוריד שוב גרם מדרגות אל הקרח. רבים יורדים אל הקרח. מתלבשים בלבוש המיוחד ומחליקים אל המים עליהם הם צפים בעזרת החליפה. לאחר שהיה קצרה במים מועלים האמיצים אל היבשה. הספינה ממשיכה בדרכה עד ששבה למעגן בלב הקרח. זמן ההפלגה כ-4 שעות ועבר מהר מהצפוי. תוך כדי הפלגה מתקיים סיור על כל סיפוני האוניה כולל חדר מכונות עם הסברים. על האוניה אין שרותים מתאימים לבעלי מגבלה. השירותים מתאימים למי שיכול להשתמש בשרותים רגילים. הנוף הנוף -התמונות לא עברו עיבוד בתוכנה כל שהיא אופיו של הקרח שונה. ישנם שני סוגים עיקריים של קרח. קרח רך כמו אדמה שנקרא סוליקה, הסוג השני הוא פק אייס (PACKICEׂ) קרח שמתגבש בעקבות הגלים . אלו שוברים אותו לחתיכות שנעות ומתוכם נוצרים משטחי קרח בגדלים של 5 מטר ויותר. הקרח צף מעל המים אבל 90 אחוז ממנו נמצא מתחת למים. ישנם מקומות בהם הקרח מגיע לעומק 50-70 ס"מ מעל פני הים. ישנם מקומות בהם הקרח מגיע ל-5 עד 7 מטר עומק.

בגמר הסיור המעניין ירדנו אל הקרח. המכונית המתינה לנו ולקחה אותנו חזרה העירה ומשם אל ארמון הקרח שנבנה כל שנה מחדש. הארמון נמצא ממש לרגלי הים הקפוא .ארמון הקרח ליד רובינימי לפלנד הוא בנוי מחומות וקשתות מרהיבות ומעוטרות בקישוטים לרוב. בתוך הארמון חדרים קטנים וסוויטות. בשעות הערב. נסגר המלון למבקרים ורק מי שהזמינו מקום מראש נשארים במקום ללינת לילה בתוך שקים מיוחדים שמונחים ממש על הקרח.חדר האוכל עשוי קרח. כולל שולחנות ומושבים. על המושבים מונחת פרווה של בעלי חיים. על השולחנות עצמן פלטות זכוכית. ניתן לרכוש שתייה חמה במקום. הארמון מכיל כנסיה מרהיבה בה פסלי קרח שקוף שמוארים באורות צבעוניים משתנים. מוזיקה חרישית נשמעת ברקע.
ארמון הקרח ליד רובינימי לפלנד ארמון הקרח

עלה עשוי מקרח מואר במנורה

ספסל קרח עשוי כבקבוק בארמון הקרח ספסל בדמוי בקבוק עשוי מקרח הנושא השנה סיפורים ואגדות- פינוקיו

פינוקיו מקרח

חדר שינה אמיתי במלון הקרח ישנים על הקרח בשקי שינה מיוחדים המסעדה ספסלי ישיבה ושולחנות מקרח בחדרים אחרים מצאנו פסלים של דמויות ספרותיות מפורסמות כמו פינוקיו, נילס הולגרסן, כפה אדומה ,
שלגיה ושבעת הגמדים קשה לתאר את יופין של היצירות הרבות וקשה עוד יותר להבין שבמאי הארמון ימס ובמקומו יבנה ארמון חדש שנה לאחר מכן מהיסוד.
יש במקום שירותים מפוארים ומחוממים לבעלי מגבלה. כמו גם חנויות למזכרות. ביציאה מהארמון על הים הקפוא מחליקים על מגלשיים בזוגות. ליד הארמון ויגוואם טיפוסי למקום וממול ברקע מתנוססות שתי ארובות שמזכירות ציביליזציה. עייפים ומאושרים שבים אל המלון לארוחת ערב.

במלון אין פעילות למעט בר בלובי. בסופי שבוע, יש להקה מנגנת וריקודים בחלקו המוקצה לכך בחדר האוכל. בבוקר, לאחר התאמת ציוד מיוחד לשהייה בטמפרטורות נמוכות, כולל אוברול , מגפים או נעלים מיוחדות, כובע גרב תרמי וקסדה, יצאנו לספארי אופנועי שלג בן 3 שעות. המסלול היה על הנהר קאמי הענק והקפוא. כאשר עברנו מתחת לגשרי ענק יפהפיים לכיוון היערות. מסביב, אנשים רבים מחלקים על מגלשיים, אופנועי שלג טסים על הקרח. ובעיקר קרח שמתפוצץ מתחת לאופנועים. הקבוצה התחלקה לנהגים ולמוסעים. אחד מהמלווים נהג באופנוע לאחר תדרוך קצר מאוד. שני שכב בתוך מזחלת מרופדת בעורות ושמיכות למניעת חבטות מיותרות.

אני אישית ישבתי על הכרית המיוחדת שלי. שבהחלט מנעה חבטות אבל לא הכרחי. נסענו במהירויות שהגיעו עד ל-60 קמ"ש. בגלל בעיות בטיחות לא הורשו הנוהגים לנהוג במהירות גבוהה יותר אולי בגלל הנגררת. עצרנו לחניה ליד בקתה לאפית טיפוסית. פתוחה. בקתת מחסה ביער במרכזו של הנהר בינות לעצים עטורי השלג , הבקתה פתוחה. בתוכה ספסל לישיבה. לצידה עיגול עשוי אבנים בו גזרי עץ והאש מחממת את הידיים. בצד הבקתה דוקרנים מעץ עליהם משחילים הטיילים שעוברים במקום נקניקיות קפואות שמביאים. בקור הזה ממש מעדן. כמו כן כובדנו בעוגיות מקומיות.
יש במקום קומקום עם מים רותחים למי שרוצה לשתות. את העצים לאש מביאים למקום אנשים שזה עיסוקם, העצים מסופקים על ידי הממשלה לטובת האזרחים הרבים שמטיילים במקום. יש פינות חמד רבות כמו זאת. הן מפוזרות במקומות שונים לנוחיות האזרחים והתיירים כאחת. לאחר הפסקה קצרה המשכנו בספארי האופנועים בדרכים אחרות חזרה אל המלון. במזחלת בדרך לאחר שהיה קצרה במלון יצאנו לבקר ברחובות רובנימי רגלי.

בקרנו במספר מולים וחנויות שונות, המחירים בשמיים יורו. שבנו למלון ובשעה 19:00 יצאנו שוב לארוחת ערב שהתקיימה בבקתה לאפית טיפוסית באזור שדה התעופה. חוויה שלא תשכח מהר. המקום נפתח לאורחים רק על פי הזמנה מיוחדת. לנו היה הכבוד לקבל ליד מדורה מחממת ארוחה לאפית טיפוסית שהכילה בשר אייל מעולה מבושל בקדירה. לצדו, ירקות מאודים תפוחי אדמה גזר גמדי , סלטים מקומיים כמו סלט סלק, תפוחי אדמה (כמו סלט רוסי) סלט כרוב עם גזר, סלט פטריות, מלפפון חמוץ ועוד . פיתות לאפיות שמזכירות לאפה עבה קטנה פיתה מקומית ומרובעת בגודל פרוסה גדולה.

חמאה מקומית ולקינוח קבלנו סלט אוכמניות שהכיל אוכמניות זהב, צבען זהב של ממש והן נאספות בידיים מהביצות המקומיות, לכן מחירן יקר מאוד. חזרנו למלון שבעים ומאושרים אבל קפואים. במלון, המוני אנשים שבאו לכנס ענק של אופנועי קרח. לא היה מקום לשבת ופרשנו ללינה.
בבוקר 30.03.2006 מקדם את פנינו שלג די כבד.
לחלק 2 לאלבומים שלי
לפלנד LAPLAND מרץ 2006

סיוע בביטוח לאומי וזכויות נכים-חינם

יום רביעי, 23 בספטמבר 2020

אירלנד,ווילס,לונדון, חלק 24 2011

פורסם ב- יולי 24, 2012מאת ethy ab

ביג בן סימן ההיכר של לונדון

לונדון ביג בן

שעון

לונדון

רחובות לונדון

גלגל ענק

הטיילת לאורך התמזה

לונדון

מאחור,בניין "המלפפון החמוץ" כפי שמכנים אותו,בניין סנט מרי אקס, 30 St Mary Axe.
הבנייה החלה 2001, והושלמה ב-2003. הפתיחה הייתה 2004. גורד השחקים נמצא במחוז הפיננסי בסיטי של לונדון.
הבניין בן 41 קומות, גובהו הוא 180 מטר,המבנה עומד על האתר של בלטיק אקצינג Baltic Exchange,שנפגע מפיצוץ מטען פצצות מונחות בשנת 1992 על ידי מחתרת ה-IRA . המבנה הפך לסמל של לונדון. הבניין המוכר ביותר בעיר עם ארכיטקטורה המודרנית.

ישן עם חדש

גשר לונדון שוכן מאז נהר התמזה בין העיר לונדון וסאותוורק. בצידו הדרומי של הגשר נמצאת קתדרלת סאות'וורק תחנת גשר לונדון.

מבט נוסף על גשר לונדון בניין העירייה ומרחוק מגדל המלפפון.

בית בקינגהאם נבנה במקורו עבור ג'ון שפילד,הדוכס הראשון מבקינגהאם בשנת 1703. בשנת 1762 נרכש המבנה על ידי המלך ג'ורג' השלישי, שהרחיב והגדיל אותו. בשנת 1826 שכר המלך ג'ורג' הרביעי את שירותיו של ג'ון נאש על מנת שישפץ את המבנה ויהפכו לארמון. בשנת 1837 הפך הארמון לארמון העיקרי של בית המלוכה הבריטי, והתגוררה בו המלכה ויקטוריה. המבנה העיקרי מוכר למתבוננים בארמון מבחוץ. בשנת 1847 נוסף לארמון אגף חדש, שתכנן אדוארד בלור, שהשלים צורה של ריבוע, וכך נוצרה החצר הרבועה שבמרכז הארמון. בסיום שיפוץ זה היו בארמון 19 חדרי אירוח ממלכתיים, 52 חדרי שינה מלכותיים, 188 חדרי שינה למשרתים, 92 משרדים ו-78 חדרי אמבטיה. באותה עת נבנתה גם מארבל ארץ'. בחזית הארמון נערך שיפוץ נוסף בשנת 1912 בתקופת מלכותו של המלך ג'ורג' החמישי, ונבנתה האנדרטה למלכה ויקטוריה. הארמון נפגע בתקופת הבליץ במלחמת העולם השנייה. משפחת המלוכה לא שהתה בארמון באותה עת.

המלכה אליזבת השנייה מתגוררת בארמון בקינגהאם בימות השבוע יחד עם בניה ונכדיה. בארמון עובדים 450 משרתים, ומבקרים בו 50,000 מוזמנים מדי שנה ותיירים רבים.

הכיכר שלפני ארמון בקינגהם

בחזית הארמון מתבצע מדי יום בקיץ ומדי יומיים בחורף טקס החלפת המשמר, שמאות תיירים באים לחזות בו.
החדרים הרשמיים של הארמון נפתחו לראשונה לתיירים בשנת 1992, במטרה לאסוף כספים על מנת לשקם את טירת וינדזור שניזוקה בשריפה. יצירות אמנות רבות מוצגות ב"גלריית המלכה" שנבנתה במקום בו עמדה הקפלה המלכותית שנהרסה בבליץ – המתקפות האוויריות הגרמניות במלחמת העולם השנייה. שביל הגישה לארמון, המוביל מכיכר טרפלגר תחת קשת האדמירליות ולאורך פארק סנט ג'יימס נקרא המאל. בסמוך לארמון נמצאות האורוות המלכותיות, הפתוחות לציבור.