יום ראשון, 1 במרץ 2015
לפלנד בכיסאות גלגלים 28.03.06-04.04.06 חלק 1
לפלנד 28.03.06-04.04.06
בטיסה של אוסטריאן אירלינס שיצאה מנמל התעופה בן גוריון בשעה 06:00 בבוקר, החל הטיול של קבוצת בעלי מגבלה ומלוויהם ללפלנד. נחיתה ראשונה הייתה בוינה בשעה 10:15 שעון ישראל. אנשי שדה התעופה בהעדר שרוול הורידו אותנו מהמטוס בעזרת כסא צר. אנשים מקצועיים שיודעים בדיוק את עבודתם. בהתחשב בזמן הקצר המוקצה בוינה בין נחיתה לטיסה, 20 דקות בדיוק, הגענו בזמן לטיסה והועלינו אל המטוס לפני הציבור שהמתין. יאמר לזכות צוות הקרקע שעשה עבודה מצוינת. בהעדר טיסות ישירות מהארץ נאלצנו לטוס מוינה להלסינקי. המטוס יצא מוינה ב-10:50 בבוקר שעון ישראל. לאחר טיסה של מספר שעות, נחתנו בעיר ריבינימי שבלפלנד בשעה 17:30 זמן מקומי שהתאזן עם השעון הישראלי לאחר מספר ימים.המזון בטיסות צומצם בחלקו עדין לא בתשלום. החלק בתשלום, לא רע אבל יקר. המגמה ככלל שהמזון בטיסות יעלה בכסף למעט אולי ארוחת צהרים. (חומר למחשבה).
שדה התעופה ברובינימי לפלנד העיר ריבינימי שוכנת על נהר ענקי בשם רובינימי באורך 250 ק"מ שאליו מצטרף גם נהר קאמיגוקי ( KAMIJOKI) שאורכו 650 ק"מ והוא הארוך ביותר בפינלנד.
שני הנהרות נשפכם אל הגולף של בוטניה ומשם לים הצפוני.לפלנד עטופה במספר ארצות נורבגיה בצפון . שבדיה במערב. רוסיה במזרח ופינלנד בדרום.מעל רובינימירובינימי והנהר הקפוא ממעוף ציפורהתושבים ברובם מדברים מספר שפות רשמיות ביניהן פלמית, סואמית שפירושו ביצות קרח נמס שפה שמדוברת בחלק הצפוני מריבינימי, שבדית שמדברים רק 5 אחוז מהתושבים ואנגלית. תלוי במחוז המגורים.רובנימי מונה כ-64,000 תושבים כאשר כ-30,000 מרוכזים בעיר עצמה והשאר בפריפריה.למרות תנאי מזג האוויר, התושבים חיים כמו בכל מקום בעולם.גני ילדים, בתי הספר, תיכון חינם. יש עזרה ללימודים באוניברסיטאות, את ההחזר משלמים כאשר מסיימים ללמוד לאחר כ- 5 שנים. העזרה כוללת מגורים כלכלה ספרים ועוד. האוניברסיטאות המפורסמות הן למשפטים ואומנות.בריאות חינם, אבזור לבעלי מגבלה חינם, מי שמעוניין יכול לפנות לרופא פרטי ומקבל 40 אחוז החזר.תחבורה-אוטובוסים, מוניות, שרות מיוחד להסעת רתוקים לכיסאות גלגלים בהזמנה מסובסד ע"י הממשלה.
שמירת איכות הסביבה היא ערך עליון. התושבים חייבים לשרת בצבא לפחות 6 חודשים עד 12 חודשים בשנה. מי שאיננו משרת מתנדב ל-12 חודשים לעבודות שירות. בכל מקום יש נגישות. מצחיק מאוד לראות את תמרורי החניה לבעלי תג מציצים מהשלג. הם מצויים בכל רחוב. ליד חנויות ואחרים כמו גם שבכל מקום יש שירותים גדולים מחוממים ומרווחים כולל שרותים לילדים, פינת החתלה . ממש לא להאמין. הניקיון, מדהים .הלאפים, אנשים נעימי הליכות, שקטים מאוד ומסבירי פנים. עובדים קשה לפרנסתם. אינם מתביישים בעבודתם. ועובדים שעות ארוכות ללא קיטורים. המזון העיקרי הוא סלמון צבי הגשם (RAIN DEERׁ) ותפוחי אדמה. עונות השנה מכתיבות את התיירות שעליה מתבססת לפלנד.
הקיץ מתחיל מחודש מאי עד אוגוסט. בתקופה זו אין בכלל קרח על הים או האגמים. החודש העמוס ביותר הוא דצמבר בו מגיעים צ`ארטרים רבים בעיקר מאנגליה וצרפת לבקר את הכפר של סנטה קלאוס שנמצא במרחק של כמה דקות של נסיעה מרובנימי. מדצמבר עד אמצע אפריל, תקופת התיירות הענפה שכוללת סקי, ספארי מסוגים שונים ועוד. במקום, מחצבים רבים ומפעל אחד מפורסם ליצור אופנועי שלג. המלונות מלאים וצריך להזמין מקום מראש. במלון בו שהינו כ-400 חדרים מבריקים בניקיון. רצפת עץ שמקלה מאוד על ניידות. חדרים לבעלי מגבלה במלון בו שהינו היו נגישים לרתוקים לכיסאות גלגלים. הכל בגובה נגיש. מקלחת נמצאת בחדר נפרד מהשירותים שגם הם חדר ענקי עם כיור , בידה ומה לא? חדר אוכל שפתוח במעט 24 שעות ביממה. אוכל מצוין. עשיר ומגוון. אין צורך במחלצות בערבים. כולם הולכים בלבוש ספורטיבי. ממש כף. הטמפרטורה בזמן שהותנו במקום נעה בין מינוס 6 עד מינוס 20 מעלות צלזיוס. ישנם ימים בהם השמש זורחת רק שעה אחת ביום. ישנם ימים בהם אין כמעט לילה. ישנן במקום תופעות טבע כמו זהר הקוטב שנראה בימים בהירים לאחר שקיעתה של השמש במקומות חשוכים לגמרי. מופיעים בשמים אורות וצבעים בגוונים שונים. לצערי לא הצלחנו לצפות בתופעה אלא בתמונות בלבד .הטיול עצמו החל למחרת הגעתנו. 29.03.2006 בשעה 9:00 הגיעה מונית עם מעלון לקחת אותנו הספינה שמפו לשוברת הקרח שאמפו SAMPO .
שוברת קרח שהפכה לאתר תיירותי מבוקש וחובה להזמין מקום מראש הנגישות מהווה בעיה קטנה עקב רוחב הפתחים שלא ניתן היה להגדילם. לכיסאות גלגלים צרים אין בעיה. הצוות מיומן ומעלה לסיפון ראשון על בסיפון הראשון חלונות גבוהים מהם לא ניתן לראות מה מתרחש בחוץ, יש חנות מזכרות זולה יחסית ויש חדר אוכל גדול בו סעדנו ארוחת צהרים טעימה. בסיום הארוחה העלו אותנו
במדרגות משופעות ללא בעיה אל הספון העליון יותר ממנו ניתן לצאת עם כסא צר אל הסיפון ממש. חוויה מהממת לראות כיצד שוברת קרח שבחלקה הקדמי מעוגל, בנוי מפלדה כבדה שעולה על הקרח ובמשקלה הרב מבקעת את הקרח לעיגולים שמזכירים גבינת קוט`ג. נסיעתה די מהירה. מתרחצים במים הקפואים באמצע הים הקפוא, מגיעה משום מקום חבורה גדולה אנשים על אופנועי שלג.
גרם מדרגות מיוחד מורד אל הקרח והחבורה כולה עולה אל האוניה לארוחת צהרים. בסיומה, יורדים חזרה אל הקרח וממשיכים בסיור. מחזה מרהיב. במקום נוסף נעצרת האוניה ליד פתח של מים קרים. הצוות לבוש בסרבלים מיוחדים אטומים למים, מוריד שוב גרם מדרגות אל הקרח. רבים יורדים אל הקרח. מתלבשים בלבוש המיוחד ומחליקים אל המים עליהם הם צפים בעזרת החליפה. לאחר שהיה קצרה במים מועלים האמיצים אל היבשה. הספינה ממשיכה בדרכה עד ששבה למעגן בלב הקרח. זמן ההפלגה כ-4 שעות ועבר מהר מהצפוי. תוך כדי הפלגה מתקיים סיור על כל סיפוני האוניה כולל חדר מכונות עם הסברים. על האוניה אין שרותים מתאימים לבעלי מגבלה. השירותים מתאימים למי שיכול להשתמש בשרותים רגילים. הנוף הנוף -התמונות לא עברו עיבוד בתוכנה כל שהיא אופיו של הקרח שונה. ישנם שני סוגים עיקריים של קרח. קרח רך כמו אדמה שנקרא סוליקה, הסוג השני הוא פק אייס (PACKICEׂ) קרח שמתגבש בעקבות הגלים . אלו שוברים אותו לחתיכות שנעות ומתוכם נוצרים משטחי קרח בגדלים של 5 מטר ויותר. הקרח צף מעל המים אבל 90 אחוז ממנו נמצא מתחת למים. ישנם מקומות בהם הקרח מגיע לעומק 50-70 ס"מ מעל פני הים. ישנם מקומות בהם הקרח מגיע ל-5 עד 7 מטר עומק. 
בגמר הסיור המעניין ירדנו אל הקרח. המכונית המתינה לנו ולקחה אותנו חזרה העירה ומשם אל ארמון הקרח שנבנה כל שנה מחדש. הארמון נמצא ממש לרגלי הים הקפוא .ארמון הקרח ליד רובינימי לפלנד הוא בנוי מחומות וקשתות מרהיבות ומעוטרות בקישוטים לרוב. בתוך הארמון חדרים קטנים וסוויטות. בשעות הערב. נסגר המלון למבקרים ורק מי שהזמינו מקום מראש נשארים במקום ללינת לילה בתוך שקים מיוחדים שמונחים ממש על הקרח.חדר האוכל עשוי קרח. כולל שולחנות ומושבים. על המושבים מונחת פרווה של בעלי חיים. על השולחנות עצמן פלטות זכוכית. ניתן לרכוש שתייה חמה במקום. הארמון מכיל כנסיה מרהיבה בה פסלי קרח שקוף שמוארים באורות צבעוניים משתנים. מוזיקה חרישית נשמעת ברקע.
ארמון הקרח ליד רובינימי לפלנד ארמון הקרח
עלה עשוי מקרח מואר במנורה
ספסל קרח עשוי כבקבוק בארמון הקרח ספסל בדמוי בקבוק עשוי מקרח הנושא השנה סיפורים ואגדות- פינוקיו
פינוקיו מקרח
חדר שינה אמיתי במלון הקרח ישנים על הקרח בשקי שינה מיוחדים המסעדה ספסלי ישיבה ושולחנות מקרח בחדרים אחרים מצאנו פסלים של דמויות ספרותיות מפורסמות כמו פינוקיו, נילס הולגרסן, כפה אדומה ,
שלגיה ושבעת הגמדים קשה לתאר את יופין של היצירות הרבות וקשה עוד יותר להבין שבמאי הארמון ימס ובמקומו יבנה ארמון חדש שנה לאחר מכן מהיסוד.
יש במקום שירותים מפוארים ומחוממים לבעלי מגבלה. כמו גם חנויות למזכרות. ביציאה מהארמון על הים הקפוא מחליקים על מגלשיים בזוגות. ליד הארמון ויגוואם טיפוסי למקום וממול ברקע מתנוססות שתי ארובות שמזכירות ציביליזציה. עייפים ומאושרים שבים אל המלון לארוחת ערב.
במלון אין פעילות למעט בר בלובי. בסופי שבוע, יש להקה מנגנת וריקודים בחלקו המוקצה לכך בחדר האוכל. בבוקר, לאחר התאמת ציוד מיוחד לשהייה בטמפרטורות נמוכות, כולל אוברול , מגפים או נעלים מיוחדות, כובע גרב תרמי וקסדה, יצאנו לספארי אופנועי שלג בן 3 שעות. המסלול היה על הנהר קאמי הענק והקפוא. כאשר עברנו מתחת לגשרי ענק יפהפיים לכיוון היערות. מסביב, אנשים רבים מחלקים על מגלשיים, אופנועי שלג טסים על הקרח. ובעיקר קרח שמתפוצץ מתחת לאופנועים. הקבוצה התחלקה לנהגים ולמוסעים. אחד מהמלווים נהג באופנוע לאחר תדרוך קצר מאוד. שני שכב בתוך מזחלת מרופדת בעורות ושמיכות למניעת חבטות מיותרות.
אני אישית ישבתי על הכרית המיוחדת שלי. שבהחלט מנעה חבטות אבל לא הכרחי. נסענו במהירויות שהגיעו עד ל-60 קמ"ש. בגלל בעיות בטיחות לא הורשו הנוהגים לנהוג במהירות גבוהה יותר אולי בגלל הנגררת. עצרנו לחניה ליד בקתה לאפית טיפוסית. פתוחה. בקתת מחסה ביער במרכזו של הנהר בינות לעצים עטורי השלג , הבקתה פתוחה. בתוכה ספסל לישיבה. לצידה עיגול עשוי אבנים בו גזרי עץ והאש מחממת את הידיים. בצד הבקתה דוקרנים מעץ עליהם משחילים הטיילים שעוברים במקום נקניקיות קפואות שמביאים. בקור הזה ממש מעדן. כמו כן כובדנו בעוגיות מקומיות.
יש במקום קומקום עם מים רותחים למי שרוצה לשתות. את העצים לאש מביאים למקום אנשים שזה עיסוקם, העצים מסופקים על ידי הממשלה לטובת האזרחים הרבים שמטיילים במקום. יש פינות חמד רבות כמו זאת. הן מפוזרות במקומות שונים לנוחיות האזרחים והתיירים כאחת. לאחר הפסקה קצרה המשכנו בספארי האופנועים בדרכים אחרות חזרה אל המלון. במזחלת בדרך לאחר שהיה קצרה במלון יצאנו לבקר ברחובות רובנימי רגלי.
בקרנו במספר מולים וחנויות שונות, המחירים בשמיים יורו. שבנו למלון ובשעה 19:00 יצאנו שוב לארוחת ערב שהתקיימה בבקתה לאפית טיפוסית באזור שדה התעופה. חוויה שלא תשכח מהר. המקום נפתח לאורחים רק על פי הזמנה מיוחדת. לנו היה הכבוד לקבל ליד מדורה מחממת ארוחה לאפית טיפוסית שהכילה בשר אייל מעולה מבושל בקדירה. לצדו, ירקות מאודים תפוחי אדמה גזר גמדי , סלטים מקומיים כמו סלט סלק, תפוחי אדמה (כמו סלט רוסי) סלט כרוב עם גזר, סלט פטריות, מלפפון חמוץ ועוד . פיתות לאפיות שמזכירות לאפה עבה קטנה פיתה מקומית ומרובעת בגודל פרוסה גדולה.
חמאה מקומית ולקינוח קבלנו סלט אוכמניות שהכיל אוכמניות זהב, צבען זהב של ממש והן נאספות בידיים מהביצות המקומיות, לכן מחירן יקר מאוד. חזרנו למלון שבעים ומאושרים אבל קפואים. במלון, המוני אנשים שבאו לכנס ענק של אופנועי קרח. לא היה מקום לשבת ופרשנו ללינה.
בבוקר 30.03.2006 מקדם את פנינו שלג די כבד.
לחלק 2 לאלבומים שלי
לפלנד LAPLAND מרץ 2006
סיוע בביטוח לאומי וזכויות נכים-חינם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה