כל אחד יכול לטייל בכסא גלגלים-השמים אינם הגבול: אקוודור גלפגוס 05.2012 חלק 32

יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

אקוודור גלפגוס 05.2012 חלק 32

צארלס דרווין מסעו על הביגל. הסרט בספרדית,למרות זאת ניתן להבין. אשמח לתקציר תרגום הסרט.
בגלפגוס חיים כמה מינים של איגואנות. ישנם שני מינים אנדמיים של איגואנות יבשתיות,ועוד טיפוס שונה שעשוי להיחשב למין שלישי ונמצא באי פרננדינה. יש איגואנות ימיות,וישנם עוד סוגים.
תוחלת החיים של איגואנה עשויה להגיע ל-60-70 שנה.
איגואנת יבשה אוכלת קקטוס.
קיימים יחסי סימביוזה בין מין של פרוש קרקעי לבין האיגואנות היבשתיות,הציפור ניזונה מקרציות שנטפלות לאיגואנות. כשהפרוש מתקרב לאיגואנה,זו נעמדת על ארבעת רגליה ומאפשרת לציפור הקטנה גישה חופשית על מנת לצוד את הטפילים.
פרוש דרווין ואיגואנה צהובה באי דרווין

איגואנה צהובה נוספת אויביהם הטבעיים של ביצי האיגואנות הם חיפושיות ונצים, אנפיות ונחשים טורפים את הצעירים שבוקעים. בעבר כלבי בר שהובאו על ידי האדם,היו פושטים על האיגואנות היבשתיות בחלק מן האיים. האיגואנות השחורות מטילות כ-4 ביצים ולא מטפלות בהן. הביצים בוקעות לאחר 90-120 יום.
על איגואנת הארץ תוכלו לקרוא עוד מידע כאן
איגואנה יבשתית באי דרווין.
איגואנה מצויצת או איגואנת גלאפגוס יבשתית שם מדעי Conolophus subcristatus היא מין של זוחל המשתייך למשפחת האיגואניים. האיגואנה המצויצת היא מין אנדמי איגואנות מצויצות נמצאות בעיקר באיים שונים בארכיפלג ובהם פרננדינה,איזבלה, סנטה קרוס,
צפון סימור ודרום פלאסה. האיגואנה המצויצת מתאפיינת במורפולוגיה שונה באיים השונים שבהן היא מתקיימת.
האיגואנה המצויצת היא צמחונית ועיקר תזונתה על חלקיו השונים של הקקטוס האופייני לאיי גלאפגוס. יחד עם זאת ידועים מקרים של תזונה מזדמנת של טרף חרקים.
האיגואנה המצויצת מגיעה לבגרות מינית באיים השונים בין גיל 8 לגיל 15 שנה. עם התעברותה נודדת הנקבה לאזור חולי על מנת לקנן. היא מטילה 2-25 ביצים,הבוקעות כעבור 3-4 חודשים.
באי דרום פלאסה מתרבה האיגואנה המצויצת גם עם קרובת משפחתה הנקראת איגואנה ימית.
הצאצאים בני התערובת הם עקרים. מעריכים כי באיי גלאפגוס חיות בין 5,000 ל-10,000 איגואנות מצויצות.

הזכויות לצילום של איגואנה זו לוויקיפדיה ללידה סרטן מקומי
בעל חיים ייחודי נוסף הוא האיגואנה הימית. זוהי איגואנה שסיגלה לעצמה יכולות פיזיות והתנהגותיות מיוחדות המאפשרות לה להתנהל בסביבה ימית במשך זמן רב.
את מזונה היא מוצאת במים,אך בשל דמה הקר,היא אינה מסוגלת לשהות בהם משך יותר משעה לערך.
את המלחים שנספגים בגופה היא מסלקת באמצעות בלוטות מיוחדות.
תוכלו לקרוא ולראות עוד סוגי איגואנות כאן
בשנת 2008 זיהו חוקרים מין אנדמי נוסף של איגואנת יבשה,איגואנה שצבע עורה ורוד ולכן קיבלה את הכינוי רוסאדה – בספרדית ורוד. ישנם כ-100 פרטים בלבד ולכן הוא בסכנת הכחדה חמורה.

במזג אוויר קר לאורך זמן,יכולת התנועה של האיגואנה הימית נעשית מוגבלת במיוחד.
היא הופכת לפגיעה במיוחד לטורפים. לכן ההתחממות בשמש. בתקופת הקור, נוטה האיגואנה הימית להיות אגרסיבית במיוחד ביחס לגורמים אותם היא תופסת כאיומים. במהלך עונת הרבייה הזכרים נעשים טריטוריאליים. הם אוספים קבוצת נקבות כדי להזדווג
ומגנים עליהן מפני זכרים אחרים המעוניינים אף הם להזדווג. גם פעולה זו ייחודית לאיגואנה הימית והיא האיגואנה היחידה החיה בקבוצה.
נראה שהאיגואנות הימיות מסוגלות לשרוד תקופות רעב על ידי צמצום ממדי גופן בעיקר בתקופת אל ניניו שגורם לצמצום באספקת מזונן העקרי של האיגואנות, נצפו איגואנות מסוימות שאורך גופן קטן בכ-20%, וגדל בחזרה לאורך נורמלי עם חידוש אספקת המזון הסדירה.
איגואנות ימיות חיות באיים סנטה קרוז, פלאזה, איסבלה ופרננדינה וכן באי סנטה פה.
אורכן של האיגואנות עשוי להגיע לכ-1.2 מ', ומשקל של זכרים כ- 5-7 ק"ג ונקבות כ- 3 ק"ג.
האיגואנות ניזונות מעשב,צמחים עונתיים,מרבי רגליים ופירות הקקטוס אופונטיה. לאחר השיט בקיאקים וההסברים שקבלנו אנחנו יוצאים מהמלון בדרך החוף לשמורת טבע נוספת.