לצפייה טובה יותר בצילומים לחצו על F11
זכויות למפה לגוגלבמרוקו יש הרבה קסבות (מתחם מגורים מוקף חומה,שמאפיין את מרוקו) הכניסה משער ענק ומרשים בשם באב אודאיה שנבנה ע"י המוואחידון במאה ה 12. הקסבה משמשת גם כיום למגורים,רחובותיה צרים ומסוידים בצבעי לבן ותכלת המקנים לה יופי מיוחד.
נסיעה לאורך הרחוב הראשי הצר,מביאה אותנו למקום הניצב על צוק גבוהה מעל האוקינוס שמאפשר תצפית נפלאה בו זמנית על האוקינוס האטלנטי, נהר אבו רגג, העיר ראבט ועל העיר סאלה. רחובות רבאט ממש יפים. יש בה עדין הרבה בתים יהודיים.ביקרנו באזור היהודי במלח השכונה היהודית של רבאט הנמצאת בסמוך לחומת המדינה של העיר. נסענו לאורך הרחובות מביטים ברוכלי השוק המקומי ובמקומיים הקונים לחם ומוצרי בסיס בחנויות הקטנות והצפופות שלצדי הסמטאות. חלק מהרחובות עדין נושא את השמות העבריים מהתקופה שחיו בה הרבה יהודים שברחו. עצרנו ליד כמה בתים בהם חיו יהודים שיש להם צורה אופיינית ושונה מהבתים החדשים בסגנון צרפתי ואחרים.
המלח לא נינטש סופית ויש עדין יהודים שגרים בו גם היום.
הגענו למלון המפואר רבאט,
המלון
המלון יפה מאוד אבל, לא נגיש:).
אין פתח ברצפת האמבטיה, שרותים נפרדים מהמקלחת ודלתות הכניסה צרות מאוד. ללא מוטות אחיזה למרות שהובטח שיש. לא נעים ,אבל לא נורא :).
הצטיידנו מראש בכיסאות פלסטיק עליהם ישבנו,צינורות לטוש,קבלנו מגבות נוספות, שיספגו את המים עד שיבואו לנגב את המקלחת. סך הכל לילה אחד לא נורא. גם בבית מתקלחים בישיבה בטוש
ירדנו לאחר מנוחה קצרה לארוחת ערב שהייתה בופה די עשיר. בסיומה,עלינו לחדרים ונפלנו על המיטות הנוחות. מזל שביקשנו עוד שמיכות כי היה קר מאוד. קחו בחשבון שלא ישנו כמעט 2 יממות מהרגע שיצאנו מהארץ. היינו עייפים אבל מלאי חוויות. נרדמנו מהר מאוד.
קמנו בשש בבוקר כדי לסגור מזוודות ולהוציא אותם מחוץ לחדר,לאכול ולצאת לדרך בשמונה. הייתה לנו דרך ארוכה מאוד כולל טיול ברבאט עצמה שלא הספקנו יום קודם.
בבוקר חבר אלינו מדריך מקומי שסיפר לנו על ההיסטוריה של מרוקו ובעיקר רבאט.רבאט העיר מחולקת לשני חלקים. החלק מנוצר במאה ה-12 ונוסד ע"י הברברים ורבאט החדשה.
ישנן ארבע ערים קדושות במרוקו. רבאט,מקנס,מרקש.פס.
בכל עיר יש למלך ארמון. ארמון המלך ברבאט מפואר והגדול שביניהם. הכניסה אליו דרך שער אמבסדור.
בארמון זה עובדים 500 עובדים קבועים ועוד 50000 "עבדים" . בגדול 45 אחוז מהאזרחים עובדים למען המלך. לכל העובדים יש ביטוחים ושכר קבוע.
המלך נמצא לרוב ברבאט אבל עובר גם לערים אחרות. כאשר המלך מגיע הערים לובשות חג. דגלים בכל פינה. כמו גם אנשי ביטחון שנמצאים ליד הארמונות וגם בערים. אם כ-סמויים ואם גלויים. לכל התיירים ללא יוצא מהכלל מוצמדים מאבטחים גלויים וסמויים. (לא רק לישראלים). הם רוצים להיות בטוחים שלתיירים לא יעונה רע.ארמון המלך ברבאט
המלך עצמו שהוא בן 51 , אהוב מאוד על אזרחי המדינה. הוא חברותי, יורד אל העם ומדבר עם כלל הציבור, יאמר לזכותו.
כאשר הגענו לארמון המלך ראינו עשרות שולחנות ושמירה מיוחדת, התברר לנו שאחיו של המלך עומד להתחתן בגיל 48. אבל מועד החינה והחתונה שמור בסוד. התברר שהחתונה נערכה יום אחרי שעזבנו את רבאט.
זו גם הסיבה שהמלונות היו מלאים עד אפס מקום:)
אנחנו ממשיכים בדרך המלך ומגיעים ל-"מדינה" שנבנתה ע"י האנדלוזים שבאו מספרד לעומת רבאט שנבנתה ע"י הברברים. מאחורי החומות שסוגרים את ה"מדינה" מתגוררים אזרחים שונים.
סרטון על רבאט היום
זכויות למפה לגוגלבמרוקו יש הרבה קסבות (מתחם מגורים מוקף חומה,שמאפיין את מרוקו) הכניסה משער ענק ומרשים בשם באב אודאיה שנבנה ע"י המוואחידון במאה ה 12. הקסבה משמשת גם כיום למגורים,רחובותיה צרים ומסוידים בצבעי לבן ותכלת המקנים לה יופי מיוחד.
נסיעה לאורך הרחוב הראשי הצר,מביאה אותנו למקום הניצב על צוק גבוהה מעל האוקינוס שמאפשר תצפית נפלאה בו זמנית על האוקינוס האטלנטי, נהר אבו רגג, העיר ראבט ועל העיר סאלה. רחובות רבאט ממש יפים. יש בה עדין הרבה בתים יהודיים.ביקרנו באזור היהודי במלח השכונה היהודית של רבאט הנמצאת בסמוך לחומת המדינה של העיר. נסענו לאורך הרחובות מביטים ברוכלי השוק המקומי ובמקומיים הקונים לחם ומוצרי בסיס בחנויות הקטנות והצפופות שלצדי הסמטאות. חלק מהרחובות עדין נושא את השמות העבריים מהתקופה שחיו בה הרבה יהודים שברחו. עצרנו ליד כמה בתים בהם חיו יהודים שיש להם צורה אופיינית ושונה מהבתים החדשים בסגנון צרפתי ואחרים.
המלח לא נינטש סופית ויש עדין יהודים שגרים בו גם היום.
הגענו למלון המפואר רבאט,
המלון
המלון יפה מאוד אבל, לא נגיש:).
אין פתח ברצפת האמבטיה, שרותים נפרדים מהמקלחת ודלתות הכניסה צרות מאוד. ללא מוטות אחיזה למרות שהובטח שיש. לא נעים ,אבל לא נורא :).
הצטיידנו מראש בכיסאות פלסטיק עליהם ישבנו,צינורות לטוש,קבלנו מגבות נוספות, שיספגו את המים עד שיבואו לנגב את המקלחת. סך הכל לילה אחד לא נורא. גם בבית מתקלחים בישיבה בטוש
ירדנו לאחר מנוחה קצרה לארוחת ערב שהייתה בופה די עשיר. בסיומה,עלינו לחדרים ונפלנו על המיטות הנוחות. מזל שביקשנו עוד שמיכות כי היה קר מאוד. קחו בחשבון שלא ישנו כמעט 2 יממות מהרגע שיצאנו מהארץ. היינו עייפים אבל מלאי חוויות. נרדמנו מהר מאוד.
קמנו בשש בבוקר כדי לסגור מזוודות ולהוציא אותם מחוץ לחדר,לאכול ולצאת לדרך בשמונה. הייתה לנו דרך ארוכה מאוד כולל טיול ברבאט עצמה שלא הספקנו יום קודם.
בבוקר חבר אלינו מדריך מקומי שסיפר לנו על ההיסטוריה של מרוקו ובעיקר רבאט.רבאט העיר מחולקת לשני חלקים. החלק מנוצר במאה ה-12 ונוסד ע"י הברברים ורבאט החדשה.
ישנן ארבע ערים קדושות במרוקו. רבאט,מקנס,מרקש.פס.
בכל עיר יש למלך ארמון. ארמון המלך ברבאט מפואר והגדול שביניהם. הכניסה אליו דרך שער אמבסדור.
בארמון זה עובדים 500 עובדים קבועים ועוד 50000 "עבדים" . בגדול 45 אחוז מהאזרחים עובדים למען המלך. לכל העובדים יש ביטוחים ושכר קבוע.
המלך נמצא לרוב ברבאט אבל עובר גם לערים אחרות. כאשר המלך מגיע הערים לובשות חג. דגלים בכל פינה. כמו גם אנשי ביטחון שנמצאים ליד הארמונות וגם בערים. אם כ-סמויים ואם גלויים. לכל התיירים ללא יוצא מהכלל מוצמדים מאבטחים גלויים וסמויים. (לא רק לישראלים). הם רוצים להיות בטוחים שלתיירים לא יעונה רע.ארמון המלך ברבאט
המלך עצמו שהוא בן 51 , אהוב מאוד על אזרחי המדינה. הוא חברותי, יורד אל העם ומדבר עם כלל הציבור, יאמר לזכותו.
כאשר הגענו לארמון המלך ראינו עשרות שולחנות ושמירה מיוחדת, התברר לנו שאחיו של המלך עומד להתחתן בגיל 48. אבל מועד החינה והחתונה שמור בסוד. התברר שהחתונה נערכה יום אחרי שעזבנו את רבאט.
זו גם הסיבה שהמלונות היו מלאים עד אפס מקום:)
אנחנו ממשיכים בדרך המלך ומגיעים ל-"מדינה" שנבנתה ע"י האנדלוזים שבאו מספרד לעומת רבאט שנבנתה ע"י הברברים. מאחורי החומות שסוגרים את ה"מדינה" מתגוררים אזרחים שונים.
סרטון על רבאט היום
הזכויות ליו טיוב הרובע היהודי -היסטוריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה