בערבות סיביר
ספר בהוצאת משרד הביטחון
על המחברים:
הסיפור של משה ברגר ניצול שואה יבדל לחיים ארוכים וטובים
צייר,אמן,איש יקר מאוד.
את משה ברגר הכרתי כאשר עבדתי בבית חולים הדסה תל אביב.
אדם חביב, מאיר פנים ואיש שיחה מרתק. היה מנהל אגף האפסנאות של הדסה. תמיד עם חיוך ומילה טובה.
בגיל 65 , כאשר פרש לחיים חדשים,נערכה לו מסיבה מרגשת.
לא חושבת שהיה משהוא בבית החולים שהיתה לו מילה לא טובה על האיש.
ידעתי שברגר היה ניצול שואה, שעבר כברת דרך ואבד את משפחתו בפולניה. מעבר לכך הוא לא סיפר.
לאחר מלחמת המפרץ, בית החולים הדסה נסגר ותכולתו עברה לאיכילוב.
ברגר החליט להוציא ספר לזכרם של בני משפחתו שנספו בשואה. הספר יצא לאור בהוצאת משרד הבטחון ב-1990 .
הרעיון לספר נולד ב-1985 כאשר ברגר פנה לשרה פתחיה ידידתו והציעה לה להעלות על הכתב את "תולדות חייו" . שרה שמעולם לא עזבה את גבולות ישראל היססה . וברגר בשלו. אני אספר ואת תרשמי. כך נולד הספר תוך שיתוף פעולה בין שניהם.
בערבות סיביר.
לימים קבלתי את הספר עם הקדשה חמה משניהם ואני אסירת תודה על הכבוד שנפל בחלקי לקבל את הספר שמתאר את שעבר על ברגר בחייו הראשונים.
לחיות!
עדות הישרדות מהשואה
עורך הסדרה: יורם טהר לב
ייעוץ" דר שלמה נצר.
מומלץ מאוד לקריאה.
לא על זה רציתי לרשום, אלא על צד אחר של משה ברגר שהציבור לא מכיר.
משה ברגר הוא אמן בחסד. ציורי האקוורל וציורי השמן שלו מקשטים פינות רבות בבית החולים איכילוב. לשאלותי מדוע איננו עושה תערוכה ומוכר מעט ציורים כדי שמצבו הכלכלי יהיה טוב יותר, השיב, זו תרומתי על ששרדתי.
האקוורלים היפים שלו מלאים בצבעים, ציורי נוף שחלקם כנראה ממחוזות בהם עבר בילדותו.
בנסיון למצוא תצלום של האקוורלים שלו באינטרנט, לא מצאתי ציור אחד.
בגילו הבוגר מאוד, ייתכן שאיננו מודע לכך.
ועל הספר.
כמה שורות מהכריכה האחורית.
משה ברגר היה בחור צעיר כאשר פרצה מלחמת העולם. יחד עם אחותו הוא נמלט מפולין הכבושה לרוסיה והועבר על-ידי השלטונות הסובייטיים למחנות עבודה בסיביר.
במשך ארבע שנים נדד ממחנה למחנה, הועסק בעבודות פרך, אשר רבים מחבריו מתו בהן, אך הצליח להישרד. בין השאר, עבד במכרות הזהב ביור ובמינור, שבצפון מזרח סיביר, ושימש כמפעיל תנורים בספינה שהפליגה על הנהר לנה לעבר ים הקרח הצפוני. תיאור החיים במחנות העבודה בסיביר מעביר צמרמורת, והרפתקאות המסע לאורך הנהרות והיערות – כאילו נלקחו מספר דמיוני.
משה ברגר ניהל יומן מפורט בעת נדודיו, ועל סמך יומן זה, כתבה את הספר שרה בן-פתחיה.
הספר מצויין.
מומלץ בחום.
ספר בהוצאת משרד הביטחון
על המחברים:
הסיפור של משה ברגר ניצול שואה יבדל לחיים ארוכים וטובים
צייר,אמן,איש יקר מאוד.
את משה ברגר הכרתי כאשר עבדתי בבית חולים הדסה תל אביב.
אדם חביב, מאיר פנים ואיש שיחה מרתק. היה מנהל אגף האפסנאות של הדסה. תמיד עם חיוך ומילה טובה.
בגיל 65 , כאשר פרש לחיים חדשים,נערכה לו מסיבה מרגשת.
לא חושבת שהיה משהוא בבית החולים שהיתה לו מילה לא טובה על האיש.
ידעתי שברגר היה ניצול שואה, שעבר כברת דרך ואבד את משפחתו בפולניה. מעבר לכך הוא לא סיפר.
לאחר מלחמת המפרץ, בית החולים הדסה נסגר ותכולתו עברה לאיכילוב.
ברגר החליט להוציא ספר לזכרם של בני משפחתו שנספו בשואה. הספר יצא לאור בהוצאת משרד הבטחון ב-1990 .
הרעיון לספר נולד ב-1985 כאשר ברגר פנה לשרה פתחיה ידידתו והציעה לה להעלות על הכתב את "תולדות חייו" . שרה שמעולם לא עזבה את גבולות ישראל היססה . וברגר בשלו. אני אספר ואת תרשמי. כך נולד הספר תוך שיתוף פעולה בין שניהם.
בערבות סיביר.
לימים קבלתי את הספר עם הקדשה חמה משניהם ואני אסירת תודה על הכבוד שנפל בחלקי לקבל את הספר שמתאר את שעבר על ברגר בחייו הראשונים.
לחיות!
עדות הישרדות מהשואה
עורך הסדרה: יורם טהר לב
ייעוץ" דר שלמה נצר.
מומלץ מאוד לקריאה.
לא על זה רציתי לרשום, אלא על צד אחר של משה ברגר שהציבור לא מכיר.
משה ברגר הוא אמן בחסד. ציורי האקוורל וציורי השמן שלו מקשטים פינות רבות בבית החולים איכילוב. לשאלותי מדוע איננו עושה תערוכה ומוכר מעט ציורים כדי שמצבו הכלכלי יהיה טוב יותר, השיב, זו תרומתי על ששרדתי.
האקוורלים היפים שלו מלאים בצבעים, ציורי נוף שחלקם כנראה ממחוזות בהם עבר בילדותו.
בנסיון למצוא תצלום של האקוורלים שלו באינטרנט, לא מצאתי ציור אחד.
בגילו הבוגר מאוד, ייתכן שאיננו מודע לכך.
ועל הספר.
כמה שורות מהכריכה האחורית.
משה ברגר היה בחור צעיר כאשר פרצה מלחמת העולם. יחד עם אחותו הוא נמלט מפולין הכבושה לרוסיה והועבר על-ידי השלטונות הסובייטיים למחנות עבודה בסיביר.
במשך ארבע שנים נדד ממחנה למחנה, הועסק בעבודות פרך, אשר רבים מחבריו מתו בהן, אך הצליח להישרד. בין השאר, עבד במכרות הזהב ביור ובמינור, שבצפון מזרח סיביר, ושימש כמפעיל תנורים בספינה שהפליגה על הנהר לנה לעבר ים הקרח הצפוני. תיאור החיים במחנות העבודה בסיביר מעביר צמרמורת, והרפתקאות המסע לאורך הנהרות והיערות – כאילו נלקחו מספר דמיוני.
משה ברגר ניהל יומן מפורט בעת נדודיו, ועל סמך יומן זה, כתבה את הספר שרה בן-פתחיה.
הספר מצויין.
מומלץ בחום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה