אנחנו יורדים מהספינה לעיירה נחמדה ממנה עולים לרכבת שלוקחת אותנו אל מכרות הזהב העתיקים
צילום מהרכבת בסיבוב
Skagway – אלסקה
סקאגווי ידועה היתה כעיר כורי ומחפשי הזהב בשלהי המאה ה- 19 . לאחר גילויי הזהב משכה אליה סקאגווי אלפי מחפשי מזל והעיר התפתחה ממזח אחד לעיר שוקקת בזמנו.
על הגשר אל המנהרה
העירה גונו.ההיסטוריה של העיר מתחדשת בסוף המאה ה-19 עם תחילת הבהלה לזהב. נהרו אל העיר אנשים רבים שהגיעו למצוא את הזהב בדרך אל העושר. רחובות נחמדים, בתים קטנים צבעוניים ופאבים רבים פזורים בכל מקום, החלטנו לפקוד אחד מהם, דרך החלון ראינו ושמענו פסנתרן מהמם ולצידו מלצריות לבושות בתלבושת צבעונית מקומית. האטרקציה של הבר הייתה שימור ההיסטוריה. את הקירות קישטו סירי לילה עתיקים, בקבוקי שתן, ביריות, מחוחים לצד אוכפים פרסות ועוד.
הגברים שבחבורה רצו להצטלם עם הבחורות שופעות החזה והחביבות שעטו עלינו כדי שנקנה עוד בירה (-:. החברים שיכלו נעמדו על המדרגות והרימו על הידיים חלק מהמלצריות למזכרת, התגלגלנו מצחוק לפוזות שצולמו שם, מפאת צנעת הפרט, לא אעלה את התמונות הללו לאויר. הבחורות היו ממש חברמניות, התיישבו על ברכי היושבים בכסא גלגלים לצילום מזכרת, השמחה סביבו הייתה ממש גדולה והיה כף להרגיש שווים. שעת הצהרים התקרבה והחלטנו שכל כך נעים לנו בבר הזה שנאכל שם משהוא לפני היציאה. היה די קריר. לכן הזמנו מרק מקומי לוהט ששרף לרבים את הלשון.
זו אחת החניות של הספינה ויש הרבה כאלו.
בגדול הספינה שטה בלילה ובבוקר עוגנת לירידה ממנה לטיול הבא.
יש מנחתים בסביבה.
טיסה מעל לקרחונים ועוד
מי שיכול, לא לוותר על טיסה מעל לקרחונים, יש במבנה ההזמנות וההרשמות כסא הידראולי, עוברים לשבת עליו כאשר כסא הגלגלים נשאר מאחור. המלווה מעלה את הכסא לגובה מושב ההליקופטר או מטוס אחר, 4 מושבים או יותר, עוברים עם דחיפה קלה ונמצאים במסוק. עלינו 4 אנשים ונוסף טייס נחמד מאוד. הוא הטיס אותנו מעל הקרחון הענק. הצבעים שמשתנים על הקרחון מתחלפים. פעם צבע לבן, פעם כחול עמוק, תכלת חום ועוד. ראו התמונות המצורפות. חלק מהסיור היה מעונן, זה לא הפריע להרגיש את העוצמה הנובעת מהקרחון ויופיו. למזלנו, השמש מציצה מבעד לעננים והמראה מהמם. באחת הנקודות, נוחת המסוק על הקרח בנחיתה רכה. ארבעה מהנוסעים יורדים אל הקרח עטופים במגפיים מיוחדים וחליפה להגנה מהקור ועוד. הכל כחול או לבן מסביב. מההסבר שקבלנו, הכחול העמוק היא השתקפות האור במרווח בין הקרחונים. החבורה החליטה לסייע גם לי לרדת ולו לרגע להרגיש את הקרח. הייתה לי חליפה אבל לא היו לי מגפים. הטייס וחברים העמידו אותי על הקרח כאשר הם תומכים בי מכל צד. ההרגשה הייתה מדהימה.
היה קשה לחזור אל המושב במסוק אבל המאמץ היה שווה. הטיסה נמשכת כשעה. ואנחנו שואפים את המראה פנימה. זו אחת החוויות החזקות שחוויתי בטיולי הרבים. לא זול אבל חוויה מהממת שלא תשכח לעולם.
היה קשה לחזור אל המושב במסוק אבל המאמץ היה שווה. הטיסה נמשכת כשעה. ואנחנו שואפים את המראה פנימה. זו אחת החוויות החזקות שחוויתי בטיולי הרבים. לא זול אבל חוויה מהממת שלא תשכח לעולם.
משם אנחנו נוסעים אל עבר הר רוברטס המתנשא לגובה 1800 רגל. אנו עולים אל ההר ברכבל נגיש. הנוף הנשקף מההר מדהים.
הקרחון אליו אנחנו יורדים
בתוך האוטובוס המיוחד בדרך לתהום
על הקרחון כאשר מתחיל לרדת שלג.
על הספינה
שקיעהעוד יום הסתיים בבר המקסים ובבוקר הגענו ל - קיציקאן, עיר די גדולה באזור. אנחנו נכנסים למקום נחמד. סיירנו במרכז הפיסול וחריטה בעץ. במקום יצירות שקשה לתאר במילים את יופיין האוטנטי.
לוקח בין שלוש עד חמש שנים ללמוד את מלאכת הפיסול בעץ. המקום משמש לעליה לרגל לפסלי וחרטי עץ מכל העולם. משם פנינו למופע פולקלור מקומי שכלל ריקודים מקומיים עתיקים, מלווים בתזמורת כלי נגינה מקומיים. מכאן ערכנו סיור בעיר קיציקאן הציורית ועוד יום מסתיים בבר.
חלק מהמנות שהוגשו על הספינה. ניתן להזמין מראש מה רוצים לאכול. המבחר גדול מאוד. אני לא אוכלת מתוקים אבל הצלחות בקשו צילום :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה